משואה אופיר
אחות מומחית קלינית בגריאטריה במחלקת פנימית גריאטריה בבית החולים הרצוג בירושלים.
נשואה ואמא ל- 4 מקסימים וכלבה מפונקת אחת.

 
5:45 מתעוררת לקול השעון מעורר, ומתחילה לארגן ארוחות לבית ספר לילדים, ולי לעבודה. בין לבין קצת מטפלת בכלבה וקצת מארגנת את הבית, מתארגנת בעצמי לקראת היציאה לעבודה.
6:45 מתחילה להשכים את הילדים, הילדים מתלבשים ומתארגנים, אוכלים משהו ויוצאים לדרך.
7:00 אחרי שהעלנו את הקטן להסעה, אני מתחילה לפלס את דרכי לעבודה בפקקים הירושלמים. על הדרך מורידה את הגדולים בבית ספר שלהם.
8:00 מגיעה לעבודה ומתחילה את הבוקר. כאחות מומחית קלינית אני עובדת בצוות הרפואי של המחלקה, ויש לי סמכויות שונות במתן טיפול בחולים, הזהות לאלו של הרופאים. על מנת להגיע לתפקיד זה עברתי מסלול ארוך שכלל תואר ראשון ושני, קורס על בסיסי וקורס מומחיות קלינית, שבסופו עברתי מבחן בעל פה ובכתב וקיבלתי את המומחיות.
מתחילה את העבודה יחד עם עמיתי הרופאים שעובדים איתי, הבוקר מתחיל בלקיחת בדיקות דם בין לבין משתדלת לברך בבוקר טוב את המטופלים להתעניין איך עבר עליהם הלילה ולהשתדל להיות קשובה לבקשותיהם הדחופות על הבוקר וכל זה תוך מאמץ להספיק לקחת את כל הבדיקות לפני שהן נשלחות למעבדה מחוץ לבית החולים.
בינתיים הצוות הסיעודי מדווח כי לאחד המטופלים היה חום בלילה, אז אני ניגשת לבדוק אותו, לוקחת תרביות, הרושם שלי הוא שיש לו דלקת בדרכי השתן, מתחילים טיפול אנטיביוטי.
10:00 אנחנו אחרי המשימות של הבוקר, יש שני חולים שמשתחררים היום לביתם, מסיימת לכתוב את מכתבי השחרור שלהם, מעבירה לאישורה של מנהלת המחלקה, ניגשת לתת הסברים אחרונים למשפחה לקראת שחרור, ועל הדרך כמה מילות הרגעה. אחר כך מתפנה לשתות כוס קפה ולאכול משהו קטן.
11:00 ממשיכה בעבודות השוטפות, בודקת חולים, מדווחת במחשב, נותנת מענה לצוות הסיעודי, בין לבין מגיעים בני משפחה שרוצים לדבר ולשאול שאלות.
מגיע חולה חדש אחרי אירוע מוחי, עם שיתוק פלג גוף. עושה קבלה רפואית למחלקה הכוללת לקיחת אנמנזה, בדיקה גופנית , אק”ג, BLADDER SCAN, כתיבת הקבלה ומתן הוראות רפואיות. תוך כדי המטופל ומשפחתו זקוקים למילים חמות ומרגיעות, הם עדיין בשוק מהמצב החדש, וההעברה לבית חולים שיקומי לא תמיד קלה. בשעה 16:00 יום העבודה מסתיים ואני ממהרת הביתה להתחיל משמרת שנייה.
16:45 מגיעה הביתה, הילדים כבר בבית. “אמא אני רעב…” , “אמא תקפיצי אותי לחברה..” “אני צריכה עזרה בעבודה בהיסטוריה..”… ואני, הרגליים והראש שלי צריכים  קצת לנוח אחרי היום העמוס שעבר עלי. אוספת כוחות מקפיצה, מכבסת, מנקה, עוזרת בשיעורי הבית , מכינה ארוחת ערב… ו…
21:00 הילדים במיטות, אני שותה משהו, אוכלת משהו, קצת מדברת עם בן זוגי, מארגנים את הבית והעיניים מתחילות להיעצם. מתארגנים לשינה לקראת עוד יום חדש, עמוס, לעיתים מתיש, לעיתים מתסכל אבל תמיד מלא סיפוק! וקצת לפני שהעיניים נסגרות להן, הלב מרגיש ויודע שהיום עשיתי משהו טוב, וזה מה שנותן כוחות להתחיל למחרת את היום מחדש.