טניה לברוב
אחות בשיבא ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית.
נשואה ואם לשני בנים, 17.5 ו – 13.

 
6:00-שעון מעורר בפלאפון מצלצל …., עוד פעם….. לוקח זמן להבין , אני אמורה לקום נכון….  אתמול משמרת ערב, היום בוקר + ססיה …., הכל טוב ,מה חדש . מגרדת את עצמי מהמיטה , בדרך כלל זה בא בקלות , היום בא לי עוד דקה….. יאללה לעבודה, חייבת להספיק למלא דלק….. אופסי….. אני בכביש , שכחתי לפנות לתחנת דלק…, לא נוראה יש עוד 45 ק״מ😂 עד לתדלוק💪. מחשבות רוצות בראש, הכביש לא כזה עמוס 19.8, סוף סוף כולם יצאו לחופשה …… נכנסת לשיבא , הדלק על 0, טוב , לא אגיע הביתה …, נכנסת לתחנת דלק , שני רכבים לפני עומדים….., מצפצפת, השעה 6:55, הגברת לפני שולפת כרטיס אשראי , מבינה שהיא ממתינה למישהו שיעזור לה, אלוהים מסלול שרות  עצמי….  מתחילה להתחמם…..חחהההה, עוברת לנתיב אחר, דקה אני בחוץ … ממתין לי אח בהתאוששות, אני חייבת להחליף אותו אחרי משמרת לילה….
7:00 אני במחלקה , הכל רגוע מתחילים מקפה ועוגה …. יום הולדת של טכנאית (אתמול) , אבל עוגה היום , וגם הקפה של בוקר, איזו התחלה מתוקה!!!! יופי, אז מה בתכנית בוקר ….??? פתאום ….. מי בחדר 2? 
השעה 8:00 כבר….. אופס, פנצ’ר …., אני נכנסת , איזה כיף לי פעולות ארוכות , יש עבודה לכל היום …. יש גם ססיה לעשות  היום….. קרוב ל- 12 שעות בחדר אלקטרופיזיולוגיה , קטן עלי
8:57 התחלנו: ״שלום גברת, אני טניה , מה מספר ת.ז, למה את רגישה ? את יודעת מה אנחנו עושים כאן היום ??? מרדים: ״הבאת לי את התרופות ??״ חיבורים, עירויים, הרדמה, הכל כשגרה …. ״דוקטור, אפשר להיכנס….״ דוקרים, נכנסים עושים Study….. נו טוב…, Atypical Flutter, נחמד, נראה אם נצא מפה בעוד 5 שעות אני לא מתלוננת חס וחלילה , הרבה פעמים זה נחמד להתרחק מבית משוגעים של התאוששות , מבקרים, כן מבקרים הם הרבה פעמים מעמיסים על האקשן שקיים…. בחדר טיפולים , יש משהו מרגיע בצליל של המונוטוני של המוניטור, החושים מתחדדים כל צליל חשוב . זה מדהים עד כמה מטופל הופך להיות ״כלום״…. סליחה על ביטוי, אנחנו שולטים לו בנשימה , ל״ד, דופק…… אנחנו אדון לגופו, כמה אחריות בידינו … אין כאן מקום לטעויות …. וטעויות קורות…., משמעות היא דריכות ותגובה מידית . צוות קרדיולוגיה פולשנית מיומן ומוכן לכל תרחיש…. עגלה לפתיחת בית חזה תמיד זמינה . אבל למה לחשוב שלילית ….???
12:50 סיימנו מקרה בהצלחה , הפסקה , רצה לחדר אוכל, לפני עוד מספר מקרים….
13:20 בריצה נכנסים לפעולה הבאה, תודה למי שהכניס את במטופלת הבאה במקומי . פתיחת עגלה , זיהוי במטופלת …, הכל חוזר חלילה …,  התחלנו . הפתעה  הנראה ימשך יותר מהמתוכנן – הוצאת מערכת הקוצב , השתלת מערכת חדשה עם אלקטרודה של חדר שמאל, אתגר לא קטן , יש לנו שעתיים אם לא הכוננים נכנסים לפעולה ……
15:07, התחלתי ססיה ….הוסיפו עוד מקרה , נראה איך נצא מפה 🤯🥵.
18:02 שני מקרי ססיה אחריי ….היה לנו מזל והולך מהר….., החולים יציבים המקרים קצרים ולא מסובכים… המקרה של בוקר עדיין בחדר השני ….הופעלו כוננים, מזל זאת לא אני 🤪🤦‍♀️.
19:06, מתחילים מקרה שלישי , אז מהו תפקיד אחות בחדרי טיפולים ביחידה פולשנית? יד ימנית של רופא, תמיכה למטופל, הגשת ציוד, שמירה על יציבות המטופל וכמובן מתן טיפול תרופתי בהתאם לסוג הפרוצדורה ו…. מוכנה תמיד לקטסטרופה….
פתאום מגלה מצלמה ברקע, אוי חדשות 2, סלב…., אני עוד רגע בפריים, כך הובטח לי , חבל רק שלא אספיק לראות …., אאאאהה, נכון הממיר שלי מקליט יש תקווה !!!
19:14 הכל ממשיך כשגרה …., בעלי: מתי הביתה?״, עונה לו ״מטופל אחרון״ 😂😂…. כן אני כאן עוד שעתיים ,כנראה😢. למה בעלי לא שואל מה לתת לאכל לילדים בארוחת ערב, מוזר…., כנראה למדו להסתדר לבד.
19:36 חחחההה הטלפון שחיכיתי לו מגיע ״אימא, מתי את באה אני רעב ״. ״דניאל, תכין חביתה ״ ״אכלתי בבוקר״ ״תבשל פסטה״ ״אכלתי בצהריים…..״ סיכמנו על סלט עם טונה וטוסט😂😂
21:01, מניעה את האוטו… יוצאת לכיוון הבית , מגיעה לצומת גהה…אוףףףף, תאונה , מתקדמים לאט לאט אל עבר המטרה …. יש אני בדרך לחופש…. מה אני עושה באוטו בדרך הביתה ….אחלה זמן לשיחת טלפון, היום מחליטה לדבר עם בעלי, לשאול מה קורה בבית, בעלי מספר לי שראו אותי בחדשות 3….. שניות של תהילה 😂😂. חדשות, זה לא חדש לנו בשיבא ובפרט ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית, אנחנו מרכז מוביל בכל הנושאים של קדמה טכנולוגית ופרוצדורות פולשניות הכי מתקדמות והכי נועזות בתחום ואני חלק מזה !!!! אז איפה הייתי , אאאאא, נזכרתי הגעתי הביתה 21:30 , מקלחת וגלידה מתחילים להתחלק בחוויות של היום.
22:30 חייבת לראות קצת מהסדרה שלי לעשות קאט , לעצור לרגע, להתפנק…
23:51 מתפנה לחדר שינה , מחר יום חדש…. בוקר+ ססיה 😂😂 שידור חוזר.
בעלי: ״איזה כיף לך את עושה את מה שאת אוהבת״ . אכן כך 23 שנים של חברות, סיפוק, ירידות ועליות , והכי חשוב הרגשה של השתייכות למקצוע , לארגון , למשפחת הצנתורים של שיבא. עורכת את הפוסט הזה ושמה לב לתאריך 19.8.19, תאריך מיוחד, יום בחיי … החלטתי לכתוב דווקא  היום … לילה טוב ,חייבת להיתדלק,  נתראה מחר !!!